מפרשים:
2 ט הַמִּתְמָרֵחַ. כָּל מַה שֶׁיְּמָרַח בַּיָּד וְיִתְפַּשֵּׁט עַל מָקוֹם הַדָּבֵק בּוֹ מֵהַכֵּלִים. כְּגוֹן מִינֵי הַחֵמָר וּמִינֵי הַשָּׂרָף וְהַלְּעִיסוֹת כַּאֲשֶׁר יוּלָשׁוּ בַמַּיִם. הָרַמְבַּ"ם:
3 י וְזֶה כֻלּוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר אָמַר אָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחֻלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַשֹּׁרֶשׁ הָאֲמִתִּי הוּא מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה מֻתָּר לִגְרֹם כוּ', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְסוֹף פֶּרֶק ד'‏ מִמַּסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה. וְלָזֶה יִהְיֶה הַדִּין, מַקִּיפִין בִּדְבֵלָה שְׁמֵנָה, דְּלָא הֻכְשַׁר, וְהַדּוֹמֶה לָהֶן מִן הָאֳכָלִים. הָרַמְבַּ"ם: